1כבר ביארנו במשנה שכל שנכנס ברשות המזיק והוזק שם אינו משתלם בכלום כלל הדברים בענין זה שהרשויות חלוקים ודיניהם משתנים לפי שנויים וכן הנזקים חלוקים שהקרן חייב בו ברשות הרבים ובחצר של שניהם ושאינה של שניהם ובחצר הניזק ושן ורגל אינו חייב בהם אלא בחצר הניזק:2וכיצד הם דינים אלו כל שנכנס שור של פלוני ברשות המיוחד לניזק והזיק חייב בכל ענין הן בשן הן ברגל הן בקרן תם כדינו ומועד כדינו:3כל שנכנס שור פלוני או פירותיו ברשות המיוחד למזיק והוזק פטור בעל הרשות בכל ענין שהרי הוא אומר לו תורך ברשותי מאי בעי:4כל שרשות זה משותף בין שניהם לגמרי והוזק אחד מן השותפין מצד בהמתו של חברו פטור בה על השן ועל הרגל וחייב בה על הקרן תם כדינו ומועד כדינו ואם הוזקו השותפין בשל אחרים חייבים אף על השן והרגל שכל לגבי אחרים רשות ניזק הוא שהרי לא היתה רשות לבהמתו של זה ליכנס לשם:5היתה חצר זו שאינה של שניהם אלא של אחרים והזיקה לשם בהמתו של אחד מהם את של חברו פטור על השן והרגל וחייב על הקרן תם כדינו ומועד כדינו:6חצר שהיתה משותפת לשניהם לענין הכנסת פירות אבל לא לאחד מהם להכנסת שוורים ובא שור של זה ונכנס לשם והזיק פירות של חברו חייב אף על השן ועל הרגל שהרי לא היתה לה רשות ליכנס לשם ואם הוזקו שורים פטור לגבי שורים אינו שדה ניזק ואי אתה יכול לפרשה אלא בנזק הבא על ידי רגל או תולדותיו כגון דרך הלוכה שאם דרך נשיכה או בעיטה הרי תולדות קרן הוא וחייב:7היתה משותפת לשניהם לפירות ולניזק לשוורים חייב בה אף על שן ורגל ואם מיוחדת על השן והרגל וחייב על הקרן:8היתה משותפת לשניהם לשוורים ולניזק לפירות חייב על שן ורגל אע"פ שיש לה רשות ליכנס מכל מקום לגבי פירות חצר הניזק הוא:9כתבו חכמי הצרפתים שחצר שכורה או שאולה חצר הניזק הוא ואע"פ שאין השאלה והשכירות קונין:10היתה משותפת לשניהם לפירות ולניזק לשוורים חייב בה אף על שן ורגל ואם מיוחדת למזיק לשוורים פטור:11כל שאנו מזכירין בכל מקום חיוב מצד קרן הרי קרן וכל תולדותיו בכלל וכל דבר שהוא משונה אפילו דרך אכילה הרי הוא בכלל תולדות הקרן כמו שיתבאר וכל דבר שאתה מחייבו משום קרן ביאורו תם חצי נזק ומועד נזק שלם ואתה מחייבו ברשות הרבים:12יש חולקין בקצת דברים אלו שכתבנו ופוסקין שהקרן ברשות הניזק משלם נזק שלם כר' טרפון ואין הדברים נראין ובפרק שני יתבאר עיקרו של דבר:13מי שמסר שורו לאחד מארבעה שומרים והם שומר חנם ושומר שכר והשוכר והשואל כלם נכנסו תחת הבעלים לחיוב שמירתם ואם הזיק שור זה שור אחד של אחרים השומר עומד במקום הבעלים לתשלומין ודוקא בשלא שמרוהו כראוי הא שמרוהו שמירה מעולה ויצא והזיק שומר פטור ובעלים לדעת גדולי המחברים חייבין ולא יראה כן ואם בשמירה פחותה שומר חנם פטור והשאר חייבים כמו שיתבאר במסכתא זו הוזק שור זה של בעלים ביד השומר מצד שור של אחרים אם מצד פשיעת השומר חייב השומר לבעלים בכל הנזק והוא גובה מן המזיק חצי נזק אם הוא תם ואם שלא בפשיעה השומר הרי הוא אונס ובשואל חייב בכל ובאחרים פטור אלא שהבעלים גובים מן המזיק כדינם הוזק שורו של שומר מצד שורו של בעלים פטורים הבעלים מכולם הוזק שורו של בעלים מצד שורו של שומר אם בפשיעתו חייב בכל ואם באונס בשואל חייב בכל ובאחרים יראה לי שחייב חצי נזק בתם ושלם במועד:14קבל עליו שומר זה שמירת גופו אבל לא שמירת נזקין הרי הבעלים חייבים בנזקיהם אם הזיקו והשומרים חייבים אם הוזקו על הדרך שהתבאר מכל מקום נפרצה הכותל בלילה או שפרצוה לסטים ויצאה והזיקה פטור בין השומר בין הבעלים ודוקא שהיה הכותל בריא כמו שיתבאר וביום חייב ודוקא אם היה שם אבל אם לא היה שם פטור עד כדי שיעור שיודיעוהו קבל השומר עליו שמירת נזקין אבל לא שמירת גופו כל שהזיקה השומר חייב וכל שהוזקה השומר פטור ובעלים חוזרין על המזיק:
